שוברים אמונות מגבילות

מחשבה יכולה לעצור ולתקוע אותנו. אם נאמין שמשהו אינו אפשרי בשבילנו או "שאנחנו פשוט כאלה ואי אפשר לשנותנו" או "זה קשה ואנחנו לא מסוגלים", זאת תהיה האמת – כך נוצרת אמונה מגבילה. עלינו למצוא ולהבין מה הן כל המחשבות שעוצרות אותנו מלהתקדם או להשתנות. נשאל את עצמנו "כיצד אני מונע מעצמי להשיג את הדברים שאני רוצה?" ונכתוב על כך.

אמונה מגבילה היא מנגנון ההגנה של מחשבות ישנות שמסרבות לצאת מהמערכת שלנו בלי מאבק. שיטה טובה בלאתר אמונות מגבילות כאלה היא בזמן שיחה: כאשר עולה משהו שנוגד את אמונתנו נחווה תחושת התנגדות, קולנו יעלה, נכעס ונרצה להוכיח בעצבנות מדוע אנחנו באמת צודקים. לאמונות מגבילות עמוקות יש חיים משלהן, כמו סרטן המתפשט בתודעה. הן יוצרות סביבן שרשראות של אמונות תומכות המחזקות את הקיבעון שלהן.

אנחנו נראה בכל דבר את "האמת" שאנחנו רוצים לראות ושמתאים לנו לראות. נעוות כל דבר שאנחנו שומעים כדי להוכיח לעצמנו שוב ושוב שהאמונה אמיתית: זוהי התנהגות המובילה להתכחשות לעובדה שהאמונה היא סיפור בבסיסה, ולקיחתה כאמת יסודית שאינה ניתנת לערעור. התוצאה היא תקיעות במערכת תפיסה שגויה וסגירות ראש. אמונה זו תדבק ותתאחד עם האישיות שלנו וכבר לא נוכל לראות את ההבדל בין עצמנו לבין האמונה. נגיד: "אין מה לעשות. אני פשוט כזה לא מוצלח."

זה נשמע פשוט, נכון? למה לא לוותר על כל האמונות המגבילות שלנו, ולהגיע למקומות שחלמנו להגיע אליהם? העניין הוא שהאמונות האלה שם כי אנחנו נאחזים בהן כמו בשמיכה חמימה ביום קר. התוצאה של שחרור כל ההגבלות הוא שינוי וזה טבעי שנפחד ממנו. נדרשים אומץ ומשמעת עצמית בשביל לוותר על השמיכה הנעימה של תחושת הקורבן שלא מסוגל לשנות דבר בגלל כל מה שעשו לו והמצב הייחודי שלו.