שוברים מיתוסים על מדיטציה

"מדיטציה היא שיטת הרפיה."

עד כמה שזה עלול להיות מפתיע, מדיטציה אינה שיטת הרפיה. אם ננסה "להרגיע את עצמנו", זה כבר ניסיון שליטה על המצב הנפשי וחוסר קבלה של המציאות. זה כמעט ודאי שבתקופה הראשונה בתרגול עלולים לצוף אי שקט, טורדנות ומחשבות מוזרות. זה רק מראה עד כמה אנחנו רגילים להעסיק את עצמנו, ושאיננו יודעים פשוט לשבת בשקט. לפתע יעלה חוסר מנוחה, תרצו לקום ולעשות משהו, תרצו פתאום לבדוק מיילים, להציץ בוואטסאפ או להתקשר לחבר שמזמן לא דיברתם איתו. מומלץ אפילו לרשום דברים דחופים שעולים, בשביל להוציא אותם מהראש ולגשת אליהם בזמן הפנוי.

רגשות שונים והזויים יעלו כדי לתת לכם הזדמנות סוף סוף להחלים מהם. זהו תהליך של השלמה עם העבר, קבלה של כל דאגות העתיד והתחברות לרגשות בהווה.

דמיינו שהחזקתם בכלוב קוף כל החיים. נכון שהוא יהיה עצבני ורע? ברגע שהוא ישתחרר הוא יתחיל להשתולל, לצעוק ולעשות טרור. זה מאוד דומה למה שאנחנו עושים פה: משחררים את המוח קוף שלנו לפרוק דברים שהצטברו שנים, נותנים לו להוציא את כל האנרגיות האלה ומתייחסים אליו כמו אל ילד קטן: בחמלה, הבנה, רצון טוב, שחרור ומשחק. מגיעה לו תשומת הלב שלא קיבל כל החיים.

עכשיו דמיינו שהייתם מנסים לתפוס את הקוף, להחזיק אותו ולא לתת לו לשחק. כמה אנרגיה הייתם מבזבזים? הלא עדיף פשוט לשבת, לאפשר לו להתרוצץ ולבזבז את האנרגיה שהצטברה? הוא ירגע לבד כשיבין שכל השיטות שלו להרגיז אתכם לא עבדו.

המדיטציות הראשונות יהיו ברובם דקות ארוכות של פנטזיה ושניות קצרות של מודעות חדה, בכאן והעכשיו. נגלה אורך רוח כלפי המוח, הוא עושה כמיטב יכולתו לעבד את כל הדברים שהוא צריך לעבד. עם תרגול קבוע ולאחר תקופה ארוכה התודעה תתייצב ויהיו זמנים ארוכים של רוגע ושקט. אתם תדעו כשאתם שם, וכשתהיו שם לא תרצו לחזור לאותם חיים של אי שקט ואי שפיות.

"מדיטציה היא לנזירים בלבד."

בכלל לא! היא בשביל כל מי שרוצה חיים מאושרים ושלווים. נזירים בוחרים לעזוב את החיים הרגילים רק כדי לפנות יותר זמן לתרגול במטרה להגיע לשחרור רוחני, מה שדורש זמן ומאמצים רבים. חיים רגילים לא מאפשרים להגיע לעומקים הגדולים בתרגול הזה, אבל למטרות שלנו זה יספיק.

"מדיטציה טובה זה כשאין מחשבות."

אין שום דרך בה המדיטציה "צריכה להיות". המטרה היא לקבל אותה כמו שהיא באותו רגע. מחשבות עולות רק כשהן חייבות לעלות ולצאת מהמערכת – זה בדיוק מה שמאפשר שחרור ורוגע בסופו של דבר, כמו אוויר כלוא המשתחרר לאחר שאכלנו. במקרה שלנו צרכנו הרבה יותר מידע ממה שהמוח מסוגל לעבד.

דמיינו שאתם פסיכולוג המקשיב לכל הבעיות של המוח בסבלנות וללא התערבות.

"המטרה של מדיטציה היא להיות מאושר."

הדבר המעניין והפרדוקסלי הוא שלא יכולה להיות למדיטציה שום מטרה, כי אינה היא פעולה, אלא מצב קבוע וקיים. אם אנחנו קובעים מטרה למדיטציה, כמו "להפוך למואר", היא הופכת לניסיון שליטה מחשבתי על התודעה. מסובך? לא כל כך. ניתן לומר בצורה מאוד פשוטה: "מטרתה של מדיטציה היא מדיטציה". האושר יבוא, אבל רק אם לא תצפו שהוא יבוא!

"אני מנסה לעצור את המחשבות, אבל לא מצליח."

טעות מאוד נפוצה. בתרגול נכון עליכם לאפשר למוח להתנקות ממחשבות, על ידי כך שתאפשרו להן לעלות ללא התנגדות, עד שבאופן כמעט קסום המחשבות ישתתקו מעצמן. יש להבדיל בין חשיבה פסיבית ואקטיבית: תכנון לדוגמה הוא חשיבה אקטיבית, וזה מצב שבו אנחנו משחקים עם רעיונות, דמויות וסיטואציות בראש, לעומת זאת חשיבה פסיבית היא מחשבות העולות בצורה אוטומטית מבלי שנרצה.

אנו שואפים לא לחשוב בצורה אקטיבית בזמן הישיבה, אבל אין לנו שום שליטה בחשיבה הפסיבית. פשוט תקבלו שזה המצב: מחשבות יעלו כל הזמן. לאחר שנים רבות של תרגול ניתן להגיע למצב שבו במשך דקות ארוכות אין כל מחשבה.

"מים עכורים מתבהרים הכי טוב כשעוזבים אותם לנפשם."

וגם:

"לנסות להפסיק לחשוב זה כמו לשטח מים גועשים עם מגהץ."

אלן וואטס

"מדיטציה היא לאנשים רגועים, אני אדם היפראקטיבי."

זה מצחיק שאתם אומרים את זה, כי זו בדיוק הסיבה לשמה מדיטציה קיימת: לרפא היפראקטיביות. זה רק אומר שחסרה לכם מדיטציה. במצב כזה ניתן לשלב בתרגול יותר מדיטציית הליכה, וגם לשלב ספורט או תרגילי יוגה, כדי להוציא את האנרגיות המיותרות.

ראוי לציין שיש כאן אפשרות לקיומה של אמונה מגבילה שאומרת לכם מה אתם לא יכולים לעשות. היא מהווה בסיס המאפשר למוח לתרץ ולהוציא את עצמו מסיטואציות הדורשות מאמץ פיזי או רגשי. קיומה של אמונה כזאת עלול להתקבע ולהפוך לחלק מהאישיות ואז היא פועלת בצורה המושלמת: "ככה אני ואין מה לעשות בנידון".

---

אנא, שתפו את הקטע עם חבר או חברה שזה יכול לעזור להם

תמכו ביוצר התוכן בפטראון

עשו לייק לעמוד הפייסבוק הרשמי כדי להתעדכן בפוסטים חדשים

ערוץ Tree of Wisdom ביוטיוב