האין זה מסקרן שכמעט בכל מקום בעולם הופיע רעיון ה-"אלוהות"? מקומות רחוקים ומנותקים שלא הייתה להם כל דרך תקשורת הגיעו לאותה מסקנה, ולרוב בנו דת סביב הקונספט הזה. זה דבר ידוע שהרבה מהמדענים הגדולים דיברו על הנושא וחלקם אף היו דתיים, כשהבולט ביניהם הוא אייזק ניוטון.
המכשול העיקרי בהבנת הרעיון הוא עצם העובדה ש-"אלוהים" היא מילה טעונה, ולעתים כשאדם רציונלי שומע אותה, מיד צפה אצלו אסוציאציה לאמונה באגדות או לדמות דמיונית כלשהי עם זקן השולטת על הכל מהשמיים. בקיצור, דבר לא מדעי שאין לגביו ראיות ולא ניתן למדוד אותו בשום אופן. עם זאת, אולי יש משמעות יותר עמוקה לקונספט שעורר את הדת להיווצר מלכתחילה ואף להישמר עד ימינו?
למעשה, הדת ברובה היא שכבת מעטפת קונספטואלית ומיתולוגית הנושאת את הליבה, את חווית המציאות הישירה. השכבה החיצונית היא 99% מכל הדת, ובמרכזה האמת הטהורה. אם נחקור מספיק דתות נוכל לסנן את השכבה החיצונית ביתר קלות ולחשוף את הליבה. אדם המבין את זה, אין לו כל צורך בדת, כמו שאחרי שקיבלת משלוח כבר אין צורך בקופסה שבה הוא הגיע.
זה נכון, אין הוכחה מדעית אובייקטיבית לקיומו של "אל" כזה, ואין זו המטרה של המושג. אטען פה דבר די רדיקלי: כל אדם יכול להוכיח לעצמו ובשביל עצמו בלבד באופן סובייקטיבי את נוכחות הדבר בתוך החוויה האישית שלו. הוא אינו מתבקש להאמין בצורה עיוורת לרעיון שאינו מבין, אלא לחוות את זרם החושים הישיר ללא הפרעות ממחשבות שוטות, כך אפשר לגלות את המשמעות האמיתית של המושג, אבל עד אז הוא חסר משמעות לחלוטין.
הרעיון "אלוהים" איננו אלוהים, אלא שלט הנועד להצביע ולכוון את המתרגל. כאשר הוא מגיע ליעד אין לו עוד צורך להיאחז בו.
אם כך, מהו הדבר המסתורי? זה פשוט מאוד: התשובה נמצאת מול עיניך ברגע זה, והיא גם הייתה שם כל הזמן, או יותר נכון התשובה גם צופה החוצה והיא גם "החוץ" באותו הזמן. באופן פרדוקסלי, חוסר היכולת לראותו טבוע במבנה של הדבר. כמו עין הצופה על העולם ולא רואה את עצמה, אבל גם אין צורך שהיא תראה, כי זה יפריע לראייה התקינה. לומר שהדבר אינו קיים שקול לאדם שאיבד את המשקפיים ומחפש אותם בכל מקום בבית מלבד על ראשו.
הכשל שמונע מהאדם לזהות את העובדה הזאת היא ההנחה הראשונית והאוטומטית שהוא עושה כשהוא חושב שאלוהים הוא דבר נפרד ושונה ממנו. "אם כך אני לא אלוהים, והוא שם בחוץ לא קשור אליי." בכך האדם הזה התחיל את מסע החיפוש מפסילת המקום היחידי בו אפשר למצוא את הדבר שהוא מחפש.
מבחינה סובייקטיבית, "אלוהים" הוא חווית הקיום הבסיסי והרציף, בשורש שלו הוא ריק מוחלט המכיל את הכל. הוא פוטנציאל אמורפי התופס צורה ומציג את מה שאנחנו חווים בכל רגע, מעין הולוגרמה מושלמת שמייצרת את עצמה ללא רבב. זה נכון, מבחינה לוגית אין בו צורך, כי זו משוואה שבה המשתנים מתבטלים. "המציאות" היא המשחק הדמיוני של המשתנים השונים. בסופו של דבר אינכם באמת "נפרדים" מחווית המציאות וצופים עליה מהצד, למעשה אתם חלק פעיל ובלתי נפרד ממנה. את חווית האחדות הזאת מכנים: "אלוהים".
בקיצור כל מה שזה אומר הוא שהחוויה אחידה עם עצמה ולא נפרדת מעצמה, ואין לזה כל השלכות לגבי המימד הפיזי – הכל פשוט מאוד. כל הבלבול הדתי נובע מחוסר הבנה בסיסי של התובנה שהצגתי וניסיון ליישם אותה על המימד הפיזי כשלמעשה אין לה כל קשר לשם.
"דבר אינו נסתר."
משפט עוצמתי המתאר בצורה טובה את החוויה הממשית הישירה.
bwxp2.wordpress.com 
אלים הם אמצעי של החברה שעברה את המהפכה הנאוליתית ליצור סדר ומשטר. אלוהים זו שיטה פרי מוחם של מנהיגים ליצירת היררכיה וסדר בעם בו נוקט אותו אל.
אהבתיLiked by 1 person
זה אחד השימושים של המושג שיוצר רטיה מהנושא וחבל. בכל דת יש קבוצות שמבינות את הדקויות האזוטריות האלה ומצליחות ליישם את העקרונות בהצלחה.
אהבתיאהבתי